אדיפוס המלך, מאת סופוקלס

אדיפוס, שליט תבי, מקבל את הבשורה כי המגפה שפרצה בעירו מקורה במעשה רצח שלא פוענח. הוא חוקר את הרצח מבלי לדעת, כי תוצאות החקירה יביאו לחורבנו. העלילה מעמתת את האדם היחיד עם שאלות הגורל, האפשרות לברוח ממנו או לקבל אותו בהכנעה, ועם חולשותיו של היחיד מול הגדולה שהוא עשוי לגלות.

מופע תיאטרלי, המפגיש את הקהל, השחקנים והטקסט עם דילמות עתיקות אך רלוונטיות בכל עת.

מאת סופוקלס (תרגום: אהרן שבתאי) \\ בימוי: עופר שגיא \\ משחק: דורון תבורי, זאב שמשוני, דליה ריבר, אמיתי קדר, יעל מסנר, יוליה טגיל \\ מוסיקאי: דירק קונש \\ ע. במאי/ניהול הצגה: תמרי גת \\ ייעוץ אמנותי: פרופ׳ נורית יערי.

משך ההצגה: 90 דק׳

מן הביקורות:

"אדיפוס" לסופוקלס, על המרפסת: תיאטרון-לימודי על מגפה, בושה ומבט.   

"המגפה היא החוצ-במה, הצל המרחף מעל העלילה.  סופוקלס מתאר אותה במבעים עזים של נוף אפוקליפטי, נוף של סוף. ובסוף, בסופה של העלילה, מתברר שהבושה והמבט הולכים יחד, אדיפוס אינו יכול לשאת את מבטם של האחרים עליו, ומסלק את מבטו שלו מפני שאינו יכול לסלק את מבטם.

לכדתי את הרגע קריטי שבו דורון תבורי מכסה את עיניו ואותנו מביטים בו, ואומר "וכאשר גיליתי חרפתי כיום העוד אשא עיניי קבל העם בעיר".  והוא תבורי-אדיפוס יודע שהוא לא יכול לברוח מהמבט כי אנחנו, הקהל/קהילה/מקהלה, מסביבו.

ואחר כך דיברנו, והקשבנו, תיאטרון חקרני במיטבו, תיאטרון מתנגד במלוא מובן המושג החמקמק - התנגדות. קבוצת "ארט-אח" אותה מוביל עופר שגיא, מראה לנו חיפוש אחרי מרחבי תיאטרון אחרים.  חפשו אותם."

מתוך עמוד האישי של ד״ר דורית ירושלמי 

 

"בזמן זה, אנחנו מתבקשים לעשות חשבון נפש. להתפנות ולהסתכל על עולמנו המורכב במבט אוהב וחומל, וגם להסתכל על השחקנים, לא רק בבחינת 'כל העולם במה וכולנו שחקנים', אלא על מה שעובר בעולם האמנות ובראשו התיאטרון על יוצריו, מאחורי הקלעים ועל הבמה.

בואו הסתכלו עלינו, אומרים המשתתפים בארט-אח, הצועקים באמצעות מילותיהם של גדולי המחזאים, ואולי תראו את עצמכם. בחנו מה אתם מרגישים, השתתפו במיזמים ובמיצגים אמנותיים שכבר מזמן נאסרו עליכם, ובין סגר א' לסגר ב' תחוו משהו שאולי יגיע גם לליבכם."

  

מתוך הבלוג של "מרתה יודעת"